לא על הציון לבדו יחיה הסטודנט

פוסט מאת אוריאל אופיר

Cover image

באופן טבעי, הלימודים האקדמיים דוחפים את הסטודנט להצליח בקורסים אותם הוא לומד. ההצלחה היא מאד מדידה ופשוטה- ככל שהציון יותר גבוה כך גם ההצלחה יותר גדולה.

השאלה היא, האם זוהי ההצלחה האמיתית?

הגדרת המטרה

דבר ראשון שצריך לעשות כדי להגדיר הצלחה, זה להגדיר את המטרה אותה צריך להשיג כדי להצליח. אם אתה לא יודע לאן אתה רוצה ללכת גם מסע של אלפי קילומטרים לא יעזור. ייתכן שבכלל התרחקת מהיעד במקום להתקרב אליו.

ולכן, כל סטודנט למדעי המחשב צריך לשאול את עצמו:

מה המטרה שלי?
בשביל מה הוא נרשמתי ללימודים?
האם אני מתקדם לעבר המטרה?

במידה והתשובה היא שהלימודים הם אמצעי למציאת עבודה בתחום ההיי-טק, אז חשוב לדעת שהם לא האמצעי היחיד, ושלא נכון להתמקד רק בהם.

בנוסף, צריך לזכור שאולי המטרה שלי היא עבודה בהייטק, אבל המטרה של המוסד האקדמי היא הכשרה לקריירה אקדמית. הלימודים בתואר ראשון מכשירים אותך קודם כל להמשיך לתואר שני, כאשר על הדרך אתה רוכש ידע וכישורים שרלוונטיים לתעשיית ההייטק. אבל זו לא המטרה. במהלך הלימודים אתה רוכש הרבה כישורים שלא רלוונטיים להמשך הקריירה שלך בתעשיית ההייטק, ומצד שני יש ידע משמעותי שרלוונטי לעבודה בהייטק שאתה לא מקבל תוך כדי התואר.

המטרה: תעשיית ההיי-טק

אז מה הם האמצעים הנוספים כדי להתקדם בתחום ההיי-טק?

נסיון מעשי

קודם כל ניסיון מעשי. התכנות בתעשייה שונה מהתרגילים שמקבלים סטודנטים במהלך התואר.

במה הוא שונה? האמת שאני בעצמי רק בתחילת הדרך, כך שאני אפילו לא יודע להגדיר במדויק מה הם הפערים שצריך להשלים. אני כן יודע שיש פערים, וכבר שאלתי כמה מעסיקים, מה הקושי בלקחת לעבודה סטודנט בלי ניסיון?

והתשובה היא שחבל להם להשקיע כמה חודשים בהכשרה שלו מבחינה מעשית לעבודה. מה שאומר שאם תוך כדי הלימודים האקדמיים תוכל לצבור ניסיון מעשי אתה תעלה את הערך שלך בפני המעסיקים כשתצא לחפש את העבודה הראשונה.

קשרים

נקודה נוספת שכדאי לפתח היא קשרים, כי כשיש חברים לא צריך קומבינות.

נהוג לכתוב דף קורות חיים ולשלוח אותו. הדף שתשלח ייתקבל בחברה המיועדת כמו דפים רבים אחרים שנשלחו. אבל חבר טוב שמכיר אותך וממליץ לאחראי גיוסים להסתכל בקורות חיים שלך וגם זורק כמה מלים טובות, זה שם אותך במקום אחר לעומת כל שאר דפי הקורות חיים.

סיפור שאני מכיר באופן אישי הוא חבר שלי שקורות החיים הרלוונטיים שלו התמצו בכך שהוא השלים חצי תואר בתקשורת. קו"ח כאלה אתה אפילו לא חושב לשלוח לחברת היי-טק. אבל כשחבר טוב המליץ לקבל אותו לחברה הוא הוזמן לראיון, ובראיון הוא פשוט אמר שהוא בעל יכולת למידה ונכון שכרגע הוא בלי רקע מוקדם, אבל הוא ילמד מה שצריך וישתלט על זה בקלות.

והיום הוא עובד בחברה מובילה בפארק ההיי-טק בבאר שבע, וזה לא שאין לו ציונים גבוהים, אין לו ציונים בכלל…

ציונים

כמובן שהמצב האופטימלי הוא לסיים את התואר עם ציונים גבוהים באוניברסיטה נחשבת, עם יכולת מעשית גבוהה ועם חברים בתעשייה. כנראה שרובנו לא מסוגלים להגיע להישגים כה גבוהים. לכן כל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו איך לשלב בין המשימות השונות.

מה שבטוח הוא שלא כדאי להיכנס לחשיבה מרובעת וסגורה שמסתכלת רק על הציונים. יש מרחב פעולה גדול מחוץ ללימודים האקדמיים וחבל לפספס אותו. כדאי לחפש עבודת סטודנט בתחום, להכיר אנשים, לפתח כישורים ולייצר תיק עבודות באופן עצמאי.

כדי להגיע למשרה טובה בהיי טק דרושים מאמצים מכיוונים שונים, כל אחד צריך למצוא את נקודות החוזק שלו ולחלק את המשאבים שיש לו בחכמה.

ונקווה שעם קצת תוספת מזל נתראה במהרה ב'**צרות בהייטק**'.